אני לא יודע מה הייתה הסיטואציה בה נפל, אבל ברור לי דבר אחד :
"הוא בוודאי מסר את עצמו בעבור אחרים" אומר הרב שלום לבקיבקר, מישיבת חנוך לנער בצפת
שם למד אביתר במשך שנתיים.
אביתר למד במוסדות חב"ד בגילה ובישיבת " חנוך לנער בצפת " שם, כך מספרים חבריו ,התבלט מאוד
ברגישותו לזולת ובנכונותו להיאבק בעבור חלשים ופגיעים בחברה.
"הוא לחם את מלחמתם ולא נתן שיפגעו בהם "מספרים החברים"
אביתר היה נהג אמבולנס בהכשרתו הצבאית ,וגם הוא נחלם במחבלים שכבשו את
מוצבי ויישובי העוטף .
בעניין הזה אומרים חבריו : לא פלא שזה התפקיד שהוא לקח על עצמו . כי כזה היה – דואג
לכל מי שסביבו , ובעיקר לאלה שלא יכולים לדאוג לעצם.
עוד מספרים החברים, כי היה אמור להשתחרר באסרו חג של סוכות " זה היה היום האחרון שלו בצבא "
לפי מיטב ידעתי זה היה יומו האחרון בצבא והיה אמרו לצאת למחרת לחופשת שחרור .
הרב לבקיבקר מספר על בחור שהגדיר מטרות , והגשים אותם בלי למצמץ . " לא היו לו תפילין ר"ת והוא החליט שיהיו לו "
אסף כסף התאמץ והצליח להגשים את חלומו , ולקנות לעצמו תפילין ר"ת .
אביתר היה אחד שלוקח דברים ברצינות , גם באתגרים אחרים שהיו לו בחיים . הוא היה מונח בכל בכל עניין
עד שהצליח להשלים אותו .
חברים מספרים כי נלחם על הכשרות בישיבה .
" זה לא שחלילה מישהו קנה משהו לא כשר בישיבה , אלא שההכשר לא היה מהמחמירים ביותר . .
מבחינתו זה דבר שהיה צריך לוודא, שהכל יהיה על הצד הטוב ביותר ושבישיבה יאוכלו רק את ההכשרים המהודרים ביותר .
הרב אפרים בורנשטיין מספר
לאביתר היה קשר רוחבי עם עם הרבה מאוד חברה . כל מי שנגע בו , כל מי שהכיר אותו , חש שיש לו נשמה גבוהה.
הייתה לו רגישות גבוהה לאנשים.
אנחנו משתמשים בחמישה חושים,אולי בעוד חוש שישי . אבל לאביתר היה חוש מיוחד , שיכול לזהות את המצוקה של השני
ולהתחבר אליה .
לאביתר היה נפש של אמן , בפעם הראשונה שראיתי את הציורים שהוא מצייר , הלכתי וקניתי לו
חומרי צביעה ויצירה , והוא לקח על עצמו משימה -לצייר ולקשט את הישיבה. הציורים שלו
נמצאים בישיבה עד היום .על אף שחלפו לא מעט שנים מאז.
לאביתר היה קשר מאוד מיוחד עם אנשים , מאוחר יותר התברר שהוא השפיע על הרבה מאוד חברים בצבא בעניינים של תורה ומצוות.
בן של אחד השכנים ששירת עמו, סיפר, כי בעת ההתקפה הרצחנית התקיימה גם התקפת טילים במרחב.
במוצב היה בונקר , שהוא הרבה יותר ממרחב מוגן .
חיילים רבים נמלטו לבונקר מפני הטילים .
מי שהצליח להכנס לבונקר – ניצל . אני בטוח , שאם היו נותנים לאביתר את הבחירה – להיכנס לבונקר
או להישאר בחוץ ולהציל חיים , זה מה שהוא היה בוחר .
אני לא יודע מה היה בפועל , אבל ברור לי שהוא היה שם בשביל אחרים .
אחר נופלו בקרב של בוגר ישיבתנו .
החייל הקדוש סמל אביתר אוחיון
אביתר היה נהג אמבולנס בגדוד 51 של גולני .
היה בן 22 בנופלו,יהי זכרו ברוך
אביתר נהרג על קידוש השם ביום כ"ג תשרי התשפ"ד
ת.נ.צ.ב.ה